מרילין מנסון מראה לנו את הצד הרך שלו

2023 | אנשים מפורסמים
מוקדם יותר השנה, אביו של מרילין מנסון העניק לו מתנת יום הולדת שהדהימה אפילו אותו: כרטיסי הדיווח שלו מבית הספר הנוצרי. 'כולם היו א ',' אומר הזמר, יושב במסעדה האפלולית של מלון יוקרתי המשקיף על סנטרל פארק, מאוחר ביום ראשון בערב. מפתיעים יותר מהציונים שלו, לעומת זאת, היו ההערות שמורותיו כתבו. 'בריאן הוא צעיר מאוד אדיב, רגיש ורציני,' אמר אחד. (שמו של מנסון הוא בריאן וורנר.) אחר הציע: 'בריאן מראה התלהבות מהתנ'ך ומתחשב מאוד בחבריו לכיתה.' מנסון צוחק.

עד גיל 15, בריאן הצעיר התחיל לספקנות לגבי הדת. מאז כיתה א ', מורתו בבית הספר הנוצרי למורשת של קנטון, אוהיו, מכה אותו בחזונות של האנטיכריסט שהפעילו את סוף העולם. 'זה לא קרה', הוא אומר ומתייחס לשיעורים כמו להבטחות שבורות. 'אז ההתפכחות גרמה למריר.' בתוך העשור, בריאן וורנר יהפוך למרילין מנסון, אלוהי הזיון המוכרזים בעצמם, האנטיכריסט הכל-אמריקני, וילאי נולד. אמנים מעטים דבקו באמונותיהם האיקונוקלסטיות כל עוד מרילין מנסון, כיום בת 46. מאז התגלגלו כעל העולם הגדול ביותר כשעל השעיר לעזאזל מסביר פנים בשנות ה -90, עם המנונים לוחמניים כמו 'האנשים היפים' ושמועות על קונצרטים עם מופעי אימה שהציגו אותו חותך את עצמו ומגרס את התנ'כים על הבמה, הזמר הפך לגיבור של הנדודים ואויב לאמריקה המוסרית. כעת, בביטחון חדש שהגיע בין השאר מהטלטלות האחרונות במשפחתו, הקליט מנסון תקליטור עמוק ומורדן שיכול לשנות אפילו את תפיסת המאזין הכי זהירה לגביו.



ה קיסר חיוור - על שמו של השליט הרומי הראשון שמכחיש את אלוהים, מנסון מציע בשמחה - מוצא אותו על הפגיע ביותר שלו, שר על תחושת לבד ('המפיסטופלים של לוס אנג'לס'), על הבלתי נמנע של המוות ('הסיכויים לאבן') השלכות האלימות ('הריגת זרים'). המוזיקה כבר לא מטשטשת את המאזינים עם מקצבים תעשייתיים וריצוף מטאל, אלא בזכות קווי גיטרה גותיים אבלים ועיבודים רחבים של המפיק המשותף והיוצר השותף טיילר בייטס (הידוע ביותר בזכות שלו שומרי הגלקסיה ו 300 ציוני סרטים), זה מעלה את הנקודות שלו בעדינות יחסית.



אבל זה לא אומר שהוא איבד את שנינותו הנושכת. כשאני אומר לו שפרצופו החיוור יכבד את נושא 'האמונות', הוא מצטרף במהירות, 'שקר' נמצא ממש באמצע המילה הזו. '



מנסון לובש אפוד וחולצה של ג'ון ורבטוס וטבעות פנגופיליה



זה קרוב לשעת הכישוף, ומנסון לבוש כהלכה בשחור מכף רגל ועד ראש, מניק וודקה כפולה ליד שולחן שבחר בגלל התאורה הלקויה שלו. לאחר שזה עתה סיים את הצילומים לגיליון זה, הוא ניקה את מרבית האיפור מעל פניו והותיר פנומרומות כהות סביב עיניו. בזמן שהוא מדבר, שהוא עושה בשקט באופן מפתיע, הוא מזנק מנושא לנושא - נוהג כאן, מעניק שם - במהירות הבזק.



כפי שמתברר, אמונות הליבה של מנסון זהות כתמיד. כשנושא הדת עולה, הוא נשען לאחור ונזכר ב -1996, שנת הפלטינה שלו אנטיכריסט סופרסטה r LP. 'היה לי ממש קשה נגד הדת המאורגנת', הוא אומר. ״אני לא חושב שזה נעלם, אבל אני מבטא את זה אחרת. אני יודע במאת האחוזים שיש סיבה ותוצאה לכל פעולה שאתה עושה, וחופש הביטוי לא כולל תוכנית שיניים. '

איך להפסיק לקבל זימון חבר מושבעים

'אהבה מודרנית' של דייוויד בואי ממלא את החדר. 'זה שיא טוב', אומר מנסון, לפני שחזר לקו המחשבה המבוך שלו: 'זה די יהיר של האדם לברוא את אלוהים ולהגיד שאלוהים ברא את האדם ואז מצפה שהעולם לא יגיע לסיומו. אני חושב שזה די טיפשי של האדם. גם אם היית יודע את התשובות לחיים, היית אומר לכולם? זו השאלה הנצחית: להיות או לא להיות אידיוט. ' הוא עוצר ושר יחד עם בואי - אין דת. 'אני אוהב שזה מתחיל להיות הפסקול שלנו,' הוא אומר.



מנסון לובש אפוד וחולצה של ג'ון ורבטוס וטבעות פנגופיליה



אף על פי שהוא חימץ את הדת בבית הספר, מנסון פתוח לעוררות על טבעית. 'אני כן מאמין בדברים שמעבר להבנתנו: חייזרים, מלאכים, שדים, לא משנה מה הם.' הוא אומר בית שהוא שהה בו בזמן שהקים הקיסר החיוור היה רדוף ('הדלת הייתה נסגרת מאחורי, ואני אשמע דברים קופצים במדרגות') אבל, בצורה טיפוסית של מנסון, הוא מוסיף, 'אני לא מפחד מאף רוחות רפאים'. הוא רואה באהבה אנרגיה חיובית, והוא מאמין בדז'ו וו, אלכימיה והקרנה אסטרלית, אם כי לדבריו הוא לא אוהב להתייחס לנושאים אלה בעיתונות. 'האם אתה יושב ומצייר עיגולים עם מחומשים ונרות מדליקים?' הוא אומר. ״זה מיועד לחסרי היזמים. זה בשביל הטיפשים. '

האצבע הימנית של מנסון עונדת טבעת עם מחומש בסגלגל שחור. 'זה מ'מלאך הלב', הוא אומר בכתפי כתפיים, ומתייחס לסרט מיקי רורק משנת 1987. האיש שהצטרף לכנסיית השטן בתחילת הקריירה שלו אומר אז, 'אולי יש לי את הטבעת הזו, אבל שטניזם, חרא ככה, זה מה שלא יהיה'. אבל זה לא מונע ממנו לשלוף את הטלפון שלו כדי להשמיע קליפ של מנתח שמע שמראה שקולו מכיל חמישה צלילים - אי אפשר לכוון אוטומטית - שמציג תרשים מחומש גלוי על המסך. החבר שהראה לו את זה אמר, 'זו הוכחה אמפירית שקולך הוא של השטן.'

סיבוב ההופעות של מנסון 'לעזאזל לא הללויה' מוצא אותו מנגן סט חשוף יחסית. הלכו פעלולי הפריק-סטייל ההולכים והנאומים של דיקטטור-בימה של עשרות שנים בעבר. בטרמינל 5 בניו יורק, כמה ימים אחרי הראיון שלנו, מנסון עושה את הכניסה שלו מערפל, כמו ספקטרום. אביזרים והלבשה מוגדרת הם חילוף: פצצות נצנצים, משולבת סכין מיקרופון, כרזות הנושאות את צלב חותמת לורן שלו ('כנ'ל, כך למטה'). הוא מתבדח בין שירים ואפילו מתגנב בשורה של ג'סטין טימברלייק לפני 'זה החרא החדש'. אבל הוא בעיקר מאזן את הסוואגר שלו עם מוסיקה חדשה ומצליחה ותאורה אדומה רוויה.

למרות ששרידי העבר של מנסון עדיין קיימים ('יש דבר אחד שלמדתי בגמילה', הוא אומר בשלב מסוים, 'לעזאזל ישו!'), הוא נכנס בבירור לשלב חדש ובוגר יותר.

איך לדעת מתי סופרים נופל

״אני כוכב רוק; אני לא מפורסם, 'הוא אומר במלון. 'יש הבדל, וזו הגדרה שאני מנסה להבהיר ברשומה הזו.'

להערכתו, הסיבה שמנסון חידש את סגנונו היא שהוא רצה לשנות. כשהשיחה שלנו פונה למוזות - משהו שמנסון מאמין בו, למרות שאנשים שקוראים לעצמם מוזות הם 'succubae and harpies' - הוא אומר שהוא לא מסתכל על חברתו, הצלמת והדוגמנית לינדזי אושיץ 'כאחת. 'לא הייתי אומר כל כך הרבה 'מוזה' [בהשראת התקליט] כמו שאני מנסה להחזיר לעצמי,' אומר מנסון. 'זו הייתה שנה קשה מבחינה רומנטית במובן שכאשר הפכתי את עצמי, היה קשה לאנשים שקרובים אלי ממש - כי יום אחד אמרתי, 'מחר אני אשנה את כל אורח החיים שלי'.' בהתאם, הוא העביר את השעון הערפדי שלו כדי להתחיל להתעורר בבוקר, הפסיק לשתות אבסינת והחל ללכת למאלף ('לבעוט בתחת של אנשים אם אני צריך'). 'אהבתי את הכוח של השליטה בחיי,' הוא אומר. ״לא צריך לענות אותי כדי להיות אמנית. השנה לא עינו אותי '.

מנסון לובש ז'קט ומגפיים של אלכסנדר פלוכוב, חולצת ג'ון ורבטוס וטבעות פנגופיליה

הוא מעלה תצלום של אוסיך בטלפון שלו ומשמיע דברים, 'משעשע'.

דבר אחד הכביד מאוד על מנסון בזמן שהכין הקיסר החיוור : מות אמו ברברה וורנר. במשך שנים היא סבלה מדמנציה; היא עברה במאי האחרון. לדבריו, האלבום הקרוב יותר 'Odds of Even' הגיע ממותה, ובשיחתנו הוא מכנה אותו אפילוג, תזכורת ש'אתה מת לבד '. נראה שמשפחה חשובה יותר מאי פעם למנסון.

בסופו של דבר, מות אמו קירב אותו לאביו יו וורנר. כשאני אומר למנסון שראיתי אותו בדנוור בשנת 2001 - הקונצרט הראשון שלו אחרי קולומביין שם, שהניע איומי מוות והפגנות - הוא נזכר, 'כל מי שאני מכיר, כולל האנטר ס' תומפסון, אמרו, 'אל עלה על הבמה. '' הוא הביא איתו 40 שוטרים בבגדים פשוטים והחליט לשחק בכל מקרה. 'אבא שלי אמר הכי טוב:' אם הם היו רוצים להרוג אותך, הם לא היו מזהירים אותך מראש ', אומר לי מנסון. 'והוא היה יודע, כי הוא נלחם בווייטנאם.'

בל דלפין נאסרה מטיק טוק

מנסון לובש ז'קט ומגפיים של אלכסנדר פלוכוב, חולצת ג'ון ורבטוס וטבעות פנגופיליה

כשמנסון מעלה את אביו הוא משדר אושר ויראה. לאחרונה, נדנדת ההלם דיברה הרבה יותר עם וורנר הזקן, על שירותו בצבא ועל 'הרבה דברים שמעולם לא דיברנו עליהם קודם'. במשך שנים ניסה מנסון לשכנע את אביו לעבור ללוס אנג'לס כדי להיות קרוב יותר; מקבל תפקיד בני האנרכיה המופע החביב על פאפא וורנר, עשה את העבודה. עכשיו הם חולקים שיחות עמוקות ומנסון לומד דברים חדשים על משפחתו. אביו נסע ללוס אנג'לס, למשל, להפיץ את אפר אמו לאורך כביש 66 - המקום האהוב עליה, 'שמעולם לא הכרתי'.

להסיע את ביטויי האהבה הפילית של מנסון היא העובדה שבמהלך הראיון שלנו יו נמצא בלובי הסמוך. בצילומי השער שלנו אביו של מנסון התאפר על הזמר. 'זה רוח רפאים טובה של עתיד חג המולד,' אומר מנסון וצוחק. ״כשאני רואה תמונות של אבא שלי, אני כאילו הוא נראה כמוני. הפעם הראשונה שראיתי את אבא שלי באיפור הייתה, למרבה האירוניה, הקונצרט השני שאי פעם נסעתי אליו. הוא התלבש כמו ג'ין סימונס ולקח אותי לסיור 'שושלת הנשיקה' כשהייתי בן 11. ואנשים ביקשו מאבא שלי את החתימה שלו. '

(הייתה לי אינטראקציה אחת עם יו. כשאני מנסון ועזבנו את הראיון, וורנר הזקן קרא: 'אתה יודע, הוא בא משק האגוזים שלי'.)

מנסון עם אביו יו וורנר.

קרוב לשתיים לפנות בוקר, מנהל מנסון מזכיר לו שעל פי השגרה החדשה שלו, הוא צריך להתעורר מוקדם למחרת, מה שהזמר צוחק. למרות כל מחלוקותיו בעבר, נראה שמנסון נמצא כעת בשלום, אחראי ומסופק במשהו שאותו תסלחו לו על כך שאתם מכנים ערכים משפחתיים. 'ראיתי את התמותה במשפחה שלי,' הוא אומר. ״אני חושב שמצאתי שם אחריות, אחריות על עצמי. לא רציתי שהסיפור יסתיים בעצבנות. פשוט לא רציתי להיות משהו פחות ממה שהייתי אמור להיות. '

צילום: טרי ריצ'רדסון
שיער ואיפור: אלנה פרדיקומטי באמצעות שאנל, עבור סוכנות אוטופיה
עוזר הצלם: רפאל ריוס